"לחקור את ההיסטוריה של הדירה הדיסקרטית: מבט מבפנים על איך זנות היה נהוג במהלך המאה ה -19"
לאורך ההיסטוריה נתפסה הזנות כמקצוע מביש שלעתים קרובות מוסתר בצללי החברה. דעת הקהל על הזנות העיבה לא פעם על שיפוטים מוסריים וחששות מפני ניצול הנשים המעורבות. למרות זאת, זהו חלק חשוב מההיסטוריה שלנו וחלק משיח רחב הרבה יותר על מגדר, כוח וכסף. בפוסט בבלוג זה, נסתכל על האופן שבו הזנות הייתה נהוגה במהלך המאה ה -19 דרך עדשת המוסד המכובד של הדירה הדיסקרטית.
לפני שנצלול לפרטים הקטנים של חוויית הזנות במאה ה-19, חשוב להבין מדוע דירות דיסקרטיות היו נפוצים כל כך בארצות הברית בתקופה זו. מסוף 1700 עד אמצע 1800, ארצות הברית עברה תקופה של התרחבות מהירה ותיעוש. ערים רבות צצו בתקופה זו, ואיתן הגיע הצורך ביותר כוח עבודה ושירותים כדי לתמוך בעסקים חדשים. הזנות הייתה אחד הענפים העיקריים שצמחו כדי לענות על צורך זה, ודירות דיסקרטיות הפכו לדרך פופולרית לזנות להתנהל בצורה בטוחה ומאורגנת.
אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לדירה דיסקרטית בתקופה זו הייתה זו המזוהה עם "מאדאם שטן" הידועה לשמצה בניו אורלינס של המאה ה-19. מאדאם שטן ניהלה עסק מצליח מביתה המפואר, שהציע נשים צעירות ויפות ללקוחות בעלי שכר גבוה. ככל שהפופולריות של מאדאם שטן וביתה גדלה, כך גדלה התחרות מצד בתים אחרים שחיפשו להשיג את אותו קהל לקוחות. כדי לבדל אותה מהמתחרים, מאדאם שטן הציעה ללקוחותיה "שירותים מיוחדים" שלא הוצעו על ידי הבתים האחרים.
אחד השירותים שמאדאם שטן הציעה היה "גשם של זהב". הזונה הייתה לבושה בתלבושת מוזהבת ויושבת בגיגית גדולה מלאה מטבעות זהב. הלקוחות הוזמנו לקשקש סביב המטבעות ואולי אפילו לאסוף מטבע או שניים לעצמם.
אטרקציה נוספת לביתה של הגברת הייתה 'חדר אבק הפיות'. חדר אפלולי זה הכיל מיטה מוקפת כריות מפוארות בגוונים של ורוד וכחול. התקרה הייתה מעוטרת בכוכבים זרחניים. כשהלקוחות נכנסו לחדר, הוצעו להם אוכל ושתייה לפני שנלקחו לאולמות המפוארים שבהם החלו העסקאות.
עבור לקוחות המחפשים חוויה לא שגרתית יותר, בתים מסוימים הציעו שירותים חלופיים מעוררי יצירתיות כגון מסיבות, חדרי עישון ואפילו שולחנות הימורים. שירותים אחרים שהוצעו כללו את המכתב הצרפתי הידוע לשמצה או קונדומים, שסופקו ללקוחות כדי להפחית את הסיכון למחלות המועברות במגע מיני.
מבחינת תמחור, המחירים בהדירה הדיסקרטית של מאדאם שטן, כמו גם ברוב הבתים האחרים מהמאה ה-19, התבססו על השירותים המיוחדים שהם סיפקו. שירותים בסיסיים כמו סקס פשוט תומחרו בדרך כלל סביב דולר אחד, בעוד שירותים משוכללים יותר היו יקרים יותר.
באותה תקופה, דירות דיסקרטיות נתפסו כאמצעי הכרחי לספק שירותים ותעסוקה למספר הגדול של מהגרים חדשים למדינה. העובדה שרבות מהמהגרות הללו היו נשים צעירות, ללא אמצעים או השכלה למצוא צורות עבודה חלופיות, פירושה שהן היו פגיעות מאוד לניצול ולהתעללות. זה, בתורו, הוביל לחקיקת חוקים במדינות רבות שמטרתם להסדיר ולשלוט על פרקטיקת הזנות.
למרות המאמצים להביא רגולציה לענף, העובדה נותרה כי הדירות הדיסקרטיות של המאה ה -19 היו חלון לעולם מורכב, מרתק, ולעתים קרובות מושחת. הם סיפקו דרך לאנשים ליצור קשרים וקשרים מיוחדים בעולם המשתנה במהירות, תוך התמודדות עם המציאות של ניצול וחוסר איזון כוח. אנו יכולים ללמוד הרבה מלימוד תקופה זו ומניסיונם של אלה שהיו מעורבים בתעשייה זו. במסע שלנו להבין טוב יותר את העבר שלנו ולגבש דעות משלנו על מה נכון ומה לא נכון, חקירת ההיסטוריה של הדירה הדיסקרטית היא חלק חשוב במסע הזה.
