ישראל בעולם: מיתוס מול מציאות


ישראל בעולם: מיתוס מול מציאות

"בישראל רוכבים על גמל לבית הספר", "הנשים שלכם הולכות עם כאפיות", "אצלכם אוכלים רק פלאפל…" ודאי נתקלתם במיתוסים רבים ובדעות קדומות על ישראל ועל ישראלים בנסיעותיכם ברחבי העולם, או במפגשים עם אורחים מחו"ל כאן בארץ. כדי לעזור לכם להיות המסבירים של ישראל, ריכזנו בעבורכם את המיתוסים הגדולים שבהם אתם עלולים להיתקל ולעומתם את העובדות כהוייתן, כדי שבזמן אמת תוכלו להציג אותן בפני בני שיחכם ולחולל שינוי בדעותיהם

מיתוס: ישראל היא מדינה ענקית

לא נכון. ישראל, אחת המדינות הקטנות בעולם המתפרסת על שטח של 22,145 קמ"ר. שטחה של הודו גדול מזה של ישראל פי 150, אלסקה גדולה מישראל פי 80, גרמניה פי 16, איטליה פי 13, אנגליה פי 6 והונגריה פי 4. קטנה כבר אמרנו?! אזרחי ישראל מהווים אלפית בלבד מאוכלוסיית העולם (!), רק 7.5 מליון תושבים ובכל זאת, סביר שתיתקלו בהרבה מאד אנשים בעולם שחושבים שישראל ענקית…

ישראל היא מדבר

לא נכון. ישראל היא המדינה היחידה בעולם שעל פני 22,145 קמ"ר בלבד אפשר למצוא בה את כל צורות הנוף האפשריות – גם אתר סקי בהר החרמון וגם מדבר, גם הרים גבוהים וירוקים כמו הרי הגליל וגם את המקום הנמוך ביותר בעולם – ים המלח. בישראל עמקים פורחים וירוקים דוגמת עמק יזרעאל, נהרות זורמים כמו הירדן, פארקי מים טבעיים כמו גן השלושה ו-190 ק"מ של חופי ים מדהימים לאורכה. כל היופי הזה מתקיים בישראל, הנהנית מאקלים ים תיכוני, תחת שמש הזורחת כמעט כל ימות השנה.

מיתוס: בישראל אוכלים רק פלאפל וחומוס

לא נכון. רבים בעולם אינם מודעים למגוון הקולינרי העצום הקיים בישראל ובטוחים שהמזון העיקרי שעליו "צועדת" קיבתנו הוא חומוס ופלאפל, בעוד שהאמת היא שישראל מציעה לבאיה מסע קולינרי מגוון ומדהים. לא רק בשל מגוון העדות החיות בה ומשלבות בה בליל של טעמים מכל העולם, אלא גם בשל נטייתנו הטבעית להתפתח ולפתח טעמים חדשים, לייבא טעמים קיימים ולשלב ביניהם. ספרו על הטעמים הנפלאים המבשמים את בתינו כמו הקוסקוס המרוקאי, הקובה העירקית, הממליגה הרומנית, הגפילטעפיש הפולני וגם על נפלאות ארוחות הגורמה שמחוללים שפים ישראלים ששמם הולך לפניהם בכל העולם.

מיתוס: בישראל רוכבים על גמלים

לא נכון. בישראל סלולים 17,900 ק"מ של כבישים, שעליהם נוסעים לא פחות מ-2,300,000 כלי רכב, מהם 78% כלי רכב פרטיים (הרחוקים מלהיות גמלים). מעבר לכך, פרושים קווי רכבת ישראל לאורכה ולרוחבה של הארץ ורכבת קלה שתעבור במטרופולין תל-אביב נמצאת בשלבי תכנון ופיתוח.
בנוסף, ישראל מסתמנת כמעצמת המכוניות הירוקות – הישראלי שי אגסי, שהפך להיות בין האנשים המשפיעים בעולם, הקים את המיזם Better Place, המתמקד באחד מן האתגרים הגדולים ביותר של המאה הנוכחית – פיתוח מערכת תחבורה המונית בת-קיימא ששמה קץ לתלות העולמית בנפט – כלי רכב חשמליים שאינם מזהמים את הסביבה,ומונעים על ידי אנרגיה מתחדשת. המערכת תיושם במדינות רבות ברחבי כל העולם. למי שבכל זאת ירצה לחוות רכיבה על גמלים, תוכלו להציע טיול מהנה במוקדי התיירות במדבר.

מיתוס: ישראל היא מדינה דתית

לא נכון. למרות שישראל היא מדינה יהודית בהגדרתה, ולמרות שהרוב המוחץ בה הוא של תושבים יהודים, הרוב אינו דתי. 44% מהאוכלוסייה היהודית בארץ מגדירים עצמם כחילוניים, לא דתיים; 27% מסורתיים-לא דתיים; 12% מסורתיים-דתיים; 9% דתיים; 8% חרדים.

מיתוס: בישראל מתקיים משטר דיקטטורי באמצעות הצבא

לא נכון. ישראל נחשבת לאחת המדינות הדמוקרטיות היציבות בעולם המערבי, ובוודאי במזרח התיכון. למרות המלחמות שחווינו ומסע הטרור המתמשך, רוב תושבי המדינה חיים באזורים מוגנים, רחוקים ומנותקים מאזורים שמתקיימת בהם פעילות צבאית. הצבא הישראלי פועל על פי המוסר ההומניסטי ולא לחינם נקרא "צבא הגנה לישראל", שכן תפקידו להגן ולעולם לא לתקוף. מה גם שבניגוד למדינות דיקטטוריות, בישראל מתקיים חופש עיתונות מוחלט. יעיד על כך השימוש שלנו באינטרנט, הנחשב בין הגבוהים בעולם.

מיתוס: ישראל היא מדינה פרימיטיבית

לא נכון. ישראל ידועה בחדשנות שהיא מובילה במגוון תחומים: בפיתוחים מדעיים ובעוצמת היצירתיות שלה בתחומי האמנות, התרבות, הטכנולוגיה והבריאות. ישראל היא מהמדינות המובילות במערב באחוזי ההישרדות של חולי הסרטן, ומהווה מעצמה רפואית בענף הפריון והילודה. בתחום התרבות ישראל נמצאת במקום השני בעולם במספר הספרים היוצאים לאור לנפש. בתחום האקדמי שיעור בעלי השכלה אקדמית, בקרב גילאי 25 עד 34, עומד בישראל על 35%, כמו ארה"ב, ויותר ממדינות בעלות מוניטין, כמו שוודיה ויפן, פי שניים מגרמניה.
כמעט בכל ענפי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והתרבות, ישראל מככבת במקומות הראשונים בסקרים בעולם.
מישהו אמר פרימיטיבית?

מיתוס : בישראל הנשים חובשות כאפייה או מטפחת

לא נכון. מרבית נשותינו לא חובשות דבר על ראשן, מה גם שמזה שנים ישראל נחשבת בעולם לבירת אופנה שאינה נופלת מניו-יורק, פריז ולונדון. רחובות מרכזיים בערים הגדולות נחשבים למרכזי אופנה מובילים, ביניהם רחוב שינקין וכיכר המדינה בתל-אביב, רחוב סוקולוב ואוסישקין ברמת-השרון, שדרות ממילא בירושלים ושדרות מוריה בחיפה; חברות אופנה ישראליות, כמו קסטרו, מתאים לי, סיגל דקל, מיכל נגרין ואפילו סבון של פעם ונרות בשנקין, מפעילות סניפים מצליחים במטרופולינים בעולם; מעצבי האופנה הישראלים בוגרי בתי-הספר הישראלים המובילים לאופנה מככבים בכל העולם, וביניהם אלבר אלבז, אלון סימנטוב, אבשלום גור ועוד רבים וטובים והדוגמניות היפות שלנו מככבות על המגזינים הנחשבים ביותר בעולם.

מיתוס: הישראלים לא באמת רוצים שלום

לא נכון. שבע מלחמות ומסע טרור שנמשך על פני יותר משישה עשורים שבמהלכם נאלצה ישראל להגן על אזרחיה,לא מנעו ממנה להיות עם שוחר שלום התר ללא הפסקה אחר דרכים לגישור ולפשרה, להידברות ולדו-קיום. אנו נתקלים בקשיים ובאתגרים בדרך לכונן תהליך שלום עם הפלסטינים ועם אחרים בקרב שכנינו ומתפללים ליום שבו ניסיונותינו יצליחו. ההיסטוריה הוכיחה, שישראל ערכה ויתורים מפליגי לכת למען השלום עם שכנותיה ירדן ומצרים,לאחר שאלו התחייבו לדרך השלום. אמרו בבטחה שישראל לעולם לא תאבד תקוותה לשלום.

מיתוס: פלסטין הייתה מדינה ערבית מאז ומעולם

לא נכון. פלסטין מעולם לא הייתה מדינה ערבית, למרות שהשפה הערבית שלטה בקרב רוב האוכלוסייה לאחר פלישות המוסלמים במאה השביעית. אף מדינה ערבית או פלסטינית לא ישבה מעולם בארץ ישראל. כאשר היסטוריון ערבי-אמריקאי דגול, פרופ' פיליפ היטי מאוניברסיטת פרינסטון, העיד נגד תכנית החלוקה בפני הוועדה האנגלו-אמריקאית, הוא טען כי "לאורך ההיסטוריה לא היה מושג כזה פלסטין".

מיתוס: היחסים בין ישראל ובין הפלסטינים הוא מוקד הבעיה של הטרור הגלובלי

לא נכון. הטרור המוסלמי פעיל ברחבי העולם ללא קשר לסכסוך הערבי-ישראלי, לנושא הפלסטיני, ליחסי ישראל-ארה"ב או לקיום מדינת ישראל ולמדיניותה. הטרור מכה מאז אמצע המאה ה- 20 ועד היום במקומות שונים ברחבי כדור הארץ, ולא הבעיה הפלסטינית היא שגרמה לו להתפשט בעולם. המערב, מבחינת הטרור האיסלאמי , מהווה מכשול למימוש שאיפות ההתפשטות המוסלמיות. ערכי המערב (חופש דת, חופש דיבור, תקשורת חופשית, שוק חופשי, חינוך חופשי, דמוקרטיה, ועוד) מהווים איום ערכי על קיום משטרים מוסלמיים דיקטטוריים.

מיתוס: לפי החלטה 242 ישראל צריכה לחזור לגבולות 67' ולהחזיר את הפליטים

לא נכון. ההחלטה הגדירה נסיגה משטחים ולא הגדירה את גבולות הנסיגה לקוי ה-4.6.67. מועצת הביטחון קבעה, שמכיוון שבהחלטה עצמה אין התייחסות לנסיגה מלאה, הרי שכל שלום עתידי ידרוש מישראל נסיגה מ"שטחים" ולא מ"כל השטחים" שנכבשו במהלך המלחמה. לכן מדינת ישראל רואה לנכון לנהל משא ומתן מותאם למציאות חדשה של גבולות בטוחים ומוכרים שלא היו נחלת העבר. כמו כן, החלטה 242 מדברת על פתרון הוגן לבעיית הפליטים מבלי להתייחס פרטנית להיקף. ישראל רואה בכך החלטה שאינה מעגנת זכות שיבה, בעוד הצד הערבי גורס שההחלטה מעגנת שיבה מלאה.

מיתוס: בעתיד הקרוב יהיה בארץ רוב ערבי מוחץ

לא נכון. זוהי טענה מופרכת מיסודה. ה'טרנד' הסוחף את האוכלוסייה המוסלמית לצמצום ילודה עובר גם על ערביי הארץ ועל האוכלוסייה הפלסטינית. מחקרים הראו, כי הלמס"פ (הלשכה הפלסטינית לסטטיסטיקה) מפרסמת נתונים המגדילים ב-32% את מספר הלידות וסופרת במפקדה גם את מספר ה'יורדים'. המיתוס קיים בשל הישענות על מקורות המטים את הנתונים. כל תחזיות הממסד הדמוגרפי במאה השנים האחרונות ניבאו רוב לערבים בין הים לירדן, אך התנפצו שוב ושוב. זאת, מכיוון שהמעיטו בהערכת הפריון היהודי, האדירו את הערכת הפריון הערבי, התעלמו ממאזן ההגירה השלילי הערבי ומפוטנציאל העלייה.

מיתוס: בגלל ההתנחלויות אין שלום

לא נכון. שורש הסכסוך הערבי ישראלי אינו נעוץ בגודלה של המדינה כי אם בעצם קיומה של ישראל. גם תל אביב וירושלים עלולות להיתפס בעיני הערבים כהתנחלויות. הרשות הפלסטינית רואה ב"התנחלויות 1948" את שורש הסכסוך, בעוד שהעובדות מראות כי ההתנחלויות הוקמו לאחר מלחמת 1967. מעבר לכך, הזכירו לחבריכם לשיחה כי למרות זכותנו ההיסטורית והרשמית על הארץ, עקרה ישראל 25 התנחלויות בעזה ובשומרון בספטמבר 2005 כצעד משמעותי לקראת הסכם עם הפלסטינים. לצערנו, מהלך זה נתפש על ידי הצד הפלסטיני כחולשה וכקריסת כוח העמידה הישראלי. מאז רק הוסלמה הברחת-יצור-שיגור טילים ליישובי הנגב. כוחו של החמאס בעזה רק התגבר, פרצו שתי מלחמות: "מלחמת לבנון השנייה" ו"עופרת יצוקה" שהביאה ל"דו"ח גולדסטון" ולהחרפת הלחץ של העולם על ישראל, להקצנת הדרישות הערביות מישראל ולעוול דרמטי לעקורים היהודיים.

מיתוס: מיליוני פליטים פלסטינים לא מורשים לחזור לישראל

לא נכון. ראשית, יש להזכיר את העובדה הבסיסית: ערביי ישראל שלפני מלחמת השחרור (1948) התיישבו בארץ כפליטים שעזבו את מדינות ערב. שנית, נטישה מוקדמת של ההנהגה הפלסטינית כבר ב- 1947 הביאה לקריסת מורל הציבור הפלסטיני וגרמה לעזיבה ולנטישת בתיהם. המושל הבריטי האיץ במיעוט היהודי והערבי להתפנות מערים מעורבות. היהודים סירבו ונשארו, הערבים נענו ונטשו. מדובר ב-320,000 פליטים ערבים. חשוב לציין, כי הדיון התמידי בסוגיית הפליטים הפלסטינים דוחק את העובדה ש- 820,000 יהודים נמלטו ו/או גורשו ממדינות מוסלמיות/ערביות והפכו גם הם לפליטים.

מיתוס: מלחמותיכם עם מדינות ערב נגרמות בשל הסוגיה הפלסטינית

לא נכון. העובדות מצביעות על כך שבפועל מדינות ערב לא מתגייסות לטובת הנושא הפלסטיני. היחס של מדינות ערב כלפי הפלסטינים היה מאז ומעולם אמביוולנטי – מצד אחד נוהגים לצייר את הפלסטינים כשלוחה מדוכאת של העם הערבי, ומשמיעים אמירות תקשורתיות היוצאות נגד הדיכוי ואי הצדק לכאורה. מצד שני, מנהיגי מדינות ערב רואים בנושא הפלסטיני מכשיר ולא יעד. הוא אינו מהווה ציר מרכזי במדיניותם או גורם מרכזי בקביעתה – לא כלפי המערב ואפילו לא כלפי ישראל. על פי העובדות אף נדמה לא פעם, כי מנהיגי ערב רואים בפלסטינים גורם חתרני בפוטנציה וחוששים מ"לבנוניזציה" של מדינותיהם.

מדריכים נוספים באתר

נקודות ציון בהיסטוריה הישראלית

נקודות ציון בהיסטוריה הישראלית

ריכזנו בעבורכם מספר נקודות ציון משמעותיות בהיסטוריה של ישראל, כדי שתוכלו לזכור ולהעביר הלאה את העובדה החשובה מכולן: יש לנו זכות להיות כאן 1917: הצהרת בלפור בריטניה פרסמה את הצהרת…